הבית
מי אני?
מהעיתונות
שיטת גרינברג
קישורים
צור קשר
קונסטלציה משפחתית
תהליך אישי
מספרים עליי
הרצאות
סדנאות
מאמרים
הקליניקה

    מאמרים   גרסה להדפסה
 
נושא: עוברים פאזה - שינויים ומעברים - חיים אחרים מאי 2014
תקציר : עוברים פאזה - שינויים ומעברים - חיים אחרים מאי 2014
תאריך : 13/12/2014   לחץ להגדלה
מאת: ניר אסתרמן


לכתבות נוספות













עוברים פאזה - על שינויים ומעברים בחיים. מגזין חיים אחרים, מאי 2014

 "לא החזק ביותר או האינטיליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי", אמר פעם צ'ארלס דארווין.

אפתח בגילוי נאות. הנושא של תקופות מעבר מרתק אותי מאוד כתלמידה של החיים וגם כמאמנת אישית. כתלמידה של החיים, חוויתי לא מעט תקופות כאלה לאורך השנים. את חלקן עברתי בקלילות כשהחיוך נותר על פניי במרבית הזמן, אחרות נטלו ממני לא מעט כוחות. כמאמנת אישית, מטופלים בדרך כלל מגיעים אליי כשהם מצויים באחת מתקופות המעבר המשמעותיות בחייהם. מהן תקופות מעבר, מדוע הם כה משמעותיות בחיינו וכיצד אפשר לעבור אותן בהצלחה? 

מרגע צאתנו לאוויר העולם, אותו רגע שבו אנחנו מתחילים את מסע החיים שלנו כאן, אנחנו כל הזמן חווים תנועה, התפתחות ושינוי. למעשה, זהו הדבר הכי קבוע שלנו בחיים, ובתוכו משתלבים ה"מעברים". אנחנו עוברים מילדות לבגרות, מבגרות לזקנה ומזקנה למוות; אנחנו עוברים מרווקות לזוגיות, לעתים גם בחזרה ליחידות – בעקבות פרידה, גירושין או התאלמנות; אנחנו עוברים מיחידות להורות וגם בהורות עם כל ילד חדש שנולד אנחנו חווים מעבר; ובין כל אלה, אנחנו חווים גם מעברים גיאוגרפיים, מקצועיים, חברתיים, תרבותיים והיד עוד נטויה.

לצעוד אל הלא נודע
מעברים בחיים יכולים להיות מעט מבלבלים לעתים מכיוון שאת חלקם אנחנו תופסים כרצף רצוי ונורמלי של החיים. כך למשל, המעברים מרווקות לזוגיות או לנישואין והמעברים הנוגעים להורות. הם נתפסים כ"שמחות", אף שהם יכולים להיות מלווים בלא מעט טלטלות. "חברות שבטיות קדומות שמרו על ייחודן של תקופות המעבר", אומרת גלי צוק, מרפאה בריפוי קוונטי. "הן ביטאו זאת באמצעות טקסים רבי משמעות כגון מעבר לנשיות, מעבר לבגרות, מעבר לזוגיות וכדומה. בחברות האלה, היה לטבע מעמד נרחב מאוד. בעולם המערבי, לעומת זאת, גם כשמציינים מעבר בטקס, כגון בר מצווה או בת מצווה, המשמעות האמיתית שלו קצת נשחקה. מעבר לכך, הליווי והתמיכה או החניכה של אדם בחברה השבטית חברים היום בחברה המערבית, ועל פי רוב האדם נותר עם ההתמודדויות לבדו. חשוב לזכור שמבחינת התבוננות בנשמה, אין הפרדה בין טוב ורע; הכל בא ללמד אותנו דבר מה, בשביל זה אנחנו פה".

ואולם, השינויים האלה שאנחנו נדרשים להם בתקופות המעבר גורמים לנו הרגשת אי נוחות. אנחנו נמצאים בין מצב זה לאחר, ונאלצים להיפרד ממשהו או ממישהו, לעתים גם מחלקים מסוימים או מאמונות שנשאנו בתוכנו. פתאום אנחנו נאלצים להתחיל לצעוד אל מקום שהוא לא נודע. זה אינו פשוט מכיוון שבטבע האנושי שלנו אנחנו נצמדים למה שאנחנו רגילים ומפרשים את המקום שבו אנחנו נמצאים כבטוח. לעתים נעדיף להישאר במקום המוכר והידוע גם כשאנחנו יודעים שהוא אינו מיטיב עמנו עוד, מאשר לעשות צעד אל הלא נודע. לעתים זה יכול להיות אכזרי כל כך. דמו לעצמכם אדם הנמצא בנהר שזרימתו הטבעית דוחפת אותו קדימה, אבל משהו בתוכו נרתע כל כך מלהתמסר והוא אוחז חזק בענפים שלצד הנהר, עד שלעתים הוא פוצע את עצמו אנושות תוך כדי כך, רק כדי שלא יאבד את המקום הזה שהוא כבר יודע עליו. כן, רמת ההתנגדות הטבעית שלנו לשינויים די גבוהה. 

לפחד, להתעצב, לכעוס
"בתקופות מעבר הסטטוס קוו שלנו מתערער, והאדם הופך להיות קרקע פוריה להצפות רגשיות", אומר ניר אסתרמן, שמדריך בשיטת גרינברג ומלמד מטפלים להקשיב לגוף של המטופל באופן אפקטיבי. "זה מצב שמעודד את הצפתן של תחושות, רגשות, וחוויות מהעבר, ואז מתעוררים גם דפוסים עמוקים. כל אחד והניסיון שלו ופצעי העבר שלו". "הפחד הוא עיקר הקושי, ולאנשים קשה לפגוש ברגש הזה", מדגישה בקי רוטשטיין, מאמנת, מנחת קבוצות ומסמיכה יחידה בארץ לשיטת לואיז היי.

"הם נלחמים בפחד, בורחים ממנו או קופאים", מוסיף ניר אסתרמן, "לעתים הם גם אומרים שהם מתגברים עליו לחלוטין ומפתחים בהדרגה קהות חושים. כך או אחרת, בכל פעם שאדם חווה פחד, הוא נחקק ומתבטא בגוף. לפיכך, גם כשאדם אומר או חושב שהוא אינו מפחד, הגוף תמיד יספר את האמת. למעשה, כשמגיע פחד כה גדול, זו הזדמנות של האדם להפסיק להילחם בו, לשלוט בו או להתעלם ממנו, ובמקום זאת לחקור אותו ולהעמיק בתוכו".

"כל החוקים החלים על הטבע חלים גם על האדם", אומר קובי שובי, מטפל ברפואה סינית ומומחה בדיקור יפני. "לפיכך, חמשת האלמנטים הפועלים בטבע – אש, אדמה, מתכת, מים ועץ – מאפיינים גם את האדם ופועלים אצלו. פחד הוא ביטוח של חוסר איזון של אלמנט המים, והאיברים המשויכים לו הם הכליות ושלפוחית השתן. לפיכך, פחד יכול להתבטא בבעיה פיזית שקשורה לאיברים אלה או בבעיות בלחץ הדם". בצד הפחד, לעתים מציפים את האדם המצוי בתקופת מעבר גם רגשות של עצב על מה או על מי שהיה ואיננו עוד. "חשוב להכיר בעצב הזה ולתת לו מקום", מדגישה רוטשטיין. "תהליך האבל הוא חשוב ומתבטא יפה מאוד ביהדות – השבעה שבמהלכה האדם מרגיש עטוף בהרבה אנשים ובאהבה, לאחר מכן השלושים שצריך להתכונן אליהם ולאחר מכן כל השנה. אומרים כי 'לאחר שנה ישתכח מהלב'. זה מין תהליך טבעי שצריך לתת לו את הזמן. כל אחד והזמן המתאים לו".

"עצב משפיע מאוד על הריאות שלנו מסביר שובי". הוא מבטא קושי לשחרר. לכן לאנשים שחווים עצב, אמליץ לבחור בפעילות שתהיה כרוכה בנשימה, בין אם מדיטציה ובין אם פעילות ספורטיבית אחרת מהנה, עם מעט מאוד מחשבה. זה חשוב מאוד למערכת העצבית-חושית שלנו".
צוק מציעה דרך התבוננות וטיפול שונה לאנשים החווים עצב עמוק ומתקשים בפרידה. "כשנפגשים או כשנפרדים ממישהו ומתלווה לזה הרגשת קושי, זה אומר שיש שם פצע רגשי. במקומות המפגש האלה, רסיסי הנשמה שלו עוברים אל האדם האחר, בעוד רסיסי הנשמה שלו מועברים אלינו. אבל לנשמה יש רצון אחד – להיות שלמה ומלאה בדרך שלה. לכן, כשקיימים עצב וקושי רב בפרידה, אפשר להשתמש בטיפול קוונטי הנקרא 'החזרות כוח'. במהלך הטיפול יוצרים מפגש מחודש של הנשמות במרחב בטוח, וכשקיימת מוכנות, מתבצע התהליך של החזרת רסיסי הנשמה. זה יכול להקל את הרגשת הכאב כשזה נעשה כשהאדם מוכן". 

אחד מהרגשות שיכולים להיות הכי הרסניים לאדם ולסביבתו הוא כעס. לעתים הוא מבטא הרגשה של חוסר אונים ושל קושי בהתמודדות עם המציאות החדשה והלא צפויה, של קושי לקבל את העובדה שיש מצבים בחיים שאין לו שליטה עליהם. "הכעס משויך לכבד ויש לו אנרגיה חזקה שפורצת בעיקר כלפי מעלה", מסביר שובי. "לא סתם אנשים אומרים: 'הדם עולה לראש'; כשהכעס מופיע קשה לנו לשלוט בעצמנו ובתגובות שלנו. הרגשת תסכול גם היא סוג של כעס שכל הזמן אוכל אותנו מבפנים, משהו שמלבה את האש. הטיפול בכעס ברפואה הסינית נעשה בדרך כלל על ידי טיפול בכבד ולעתים גם במערכת העצבים. במקרים מסוימים אמליץ לאדם לעבוד על המודעות שלו או על שינוי דפוסי התנהגות באמצעות שיטת ביופידבק". 

"לעתים כל מה שצריך כדי להתגבר על הכעס זה סליחה אומרת רוטשטיין. "לעתים האדם צריך ללמוד גם לסלוח לעצמו, כמו גם לאחרים, להעניק מחילה. בסופו של דבר זו תהיה הבחירה שלו בין מחילה למחלה".

לעבור את המעבר בשלום
אז תקופות מעבר בחיים הן תקופות שבהן סף הרגישות שלנו עולה. רגשות כגון חוסר ודאות, חוסר ביטחון, פחד וכדומה מטלטלים אותנו, לעתים בחזקה ולפיכך מתבטאים גם בגוף. שיטת גרינברג עוסקת בטיפול דרך מגע, הקשבה לגוף, נוכחות הגוף, דרך הנחיה ותרגילים", אומר אסתרמן. "הרעיון הוא להציף דברים דרך תשומת לב נכונה יותר, מה שמאפשר לאדם לראות בסופו של דבר מדוע תקופת המעבר הזאת נחווית כקושי או כמשבר, ולא כחלק מהתנועה של החיים. לאחר מכן אפשר להתחיל להתמודד עם הסיבה האמיתית, עם הפצעים שעליהם יושבים הפחד, הכעס או העצב, שלעתים הם בלתי נסבלים".

"דרך משקפי הרפואה הסינית", אומר שובי, יכולתו של האדם לעבור את תקופות המעבר בקלות יחסית מתבססת על כמה גורמים: תזונה (מה אוכלים, מתי אוכלים), אורח חיים (ספורט, שינה, מערכות יחסים), יכולת גמישות מנטלית (יכולת עמידה בלחצים, שחרור כעסים ותסכולים וכדומה) והג'ינג של האדם, שהיא אנרגיית החיים או הקוד הגנטי שעמו הגיע האדם לעולם".

צוק טוענת שאפשר לעבור את המעברים הקשים אחרת: "מנקודת המבט הקוונטית, הכול קיים כל הזמן, וכל שאנחנו רוצים או צריכים או כל סיטואציה שאנחנו יכולים לדמיין את עצמנו בתוכה, כבר קיימים כפוטנציאל. כלומר, כל המידע על ההתמודדות שאנחנו צריכים לעבור כבר נמצא בתוכנו, ואנחנו רק צריכים להיזכר בו. לעתים זה מצריך תהליך שנבנה במפגשי הכנה שמאפשרים את הקפיצה הקוונטית, וכשזה קורה, זה ממש כמו נס".

אבל עד שנגיע לנסים, אספנו כמה המלצות שיכולות להקל את מסע החיים, בעיקר בתקופות מעבר. בתקופות אלה, אנחנו זקוקים לכל טיפת אנרגיה שיש בתוכנו, ולכם ההמלצות כאן מתמקדות באופן שבו אפשר להשתמש באנרגיה הקיימת לצורך העצמה.

תזונה
שובי ממליץ על תזונה טבעונית מאוזנת, בעיקר נטולת סוכר, קפאין ומוצרי חלב. כשאנשים עושים שינוי תזונתי ומתחילים לאכול 'נקי', השינוי אינו מתבטא רק במשקל שלהם, אלא ובעיקר ברמה האנרגטית שלהם, שמשפיעה על מצב הרוח שלהם, על כוח הרצון, על אופן קבלת ההחלטות ועל יכולתם לפעול. חשוב להבין שהגוף שלנו משקיע מאמץ כדי לפרק אוכל מהחי, וכשאנחנו חוסכים ממנו את המאמץ הזה, הרמה האנרגית עולה מיד. עם זאת חשוב לזכור שהגוף שלנו מכור למזונות, ולכם כשאנחנו עושים שינוי תזונתי משמעותי, הוא עלול לגרום לסוג של משבר שנמשך כשבועיים-שלושה, לאחר שעוברים את המשבר, חווים סוג של ניקיון".

נשימה ומודעות
"הנשימה היא הדבר הראשון שמתחיל את החיים והדבר האחרון שמשחררים", אומר שובי. "הנשימה מנקה רעלים, וכשאנחנו נושמים נכון ועמוק, זה גם משפר את התפקוד של כל המערכות בגוף, מכיוון שהסרעפת מעסה את האיברים הפנימיים וזרימת הדם שלנו משתפרת. זה חשוב מכיוון שבסופו של דבר זה משפיע על יכולת ההתמודדות שלנו".
"הנשימה יכולה לסייע אפילו ברמה הרגעית", מוסיף אסתרמן. "כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לעצור רגע ולהתמקד בנשימה, אנחנו יכולים לשים לב פתאום שקשה לנו לנשום. זה מעלה את המודעות. תוך כדי הנשימה, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו כיצד אנחנו מרגישים בגוף את הקושי שלנו. הבטן מתהפכת, כואב לנו הגרון, אנחנו מתכווצים ואולי אנחנו לא מרגישים שום דבר. מעבר להרגשה, קיימת גם ההתנגדות להרגשה, שגם היא אוטומטית ופיזית. זה יכול להתבטא בכיווץ כתפיים, בנוקשות בחזה, בהפסקות נשימה וכדומה. כל מה שנדרש בתהליך הזה הוא רק לנשום בתוכו, בלי לנסות לפרש. ההבנה של הדברים לעתים מגיעה בסוף".

מנוחה ופעילות גופנית
בתקופות מעבר הרמה האנרגטית שלנו נמוכה יחסית, לכן חשוב לתת לגוף את המנוחה שהוא זקוק לה. עם זאת, פעילות גופנית הכרחית. מעבר לכך שהיא מפעילה את גופנו ומאיצה את נשימתנו, היא גם יכולה לסייע לנו "לצאת ממצב". "היציאה מהבית, גם הליכה של עשר דקות, מאפשרת לנו לסדרת את החשיבה", אומרת רוטשטיין. "לעתים גם עצם היציאה מהבית וההליכה בחוץ מסייע לנו להפנות את תשומת הלב מהרגשת הקושי הפנימי שאנחנו חווים אל מה שאנחנו רואים וחווים בחוץ. העולם והחיים ממשיכים, זה כוח החיים, וגם זה יעבור".

סביבה תומכת
"כולנו רוצים שיהיה לנו טוב, ושאנשים יחשבו עלינו דברים טובים. לעתים, כדי שזה יקרה, גם כשלא טוב לנו אנחנו 'משחקים', לובשים מסכות מולנו ומול האחרים", אומרת רוטשטיין. "זה מחליש מכיוון שהאנרגיה שלנו הולכת למקום של המשחק, במקום למקום של ההתמודדות הנדרשת. כשאנחנו מוכנים לקבל את המצב, זה כבר קל יותר, וכשאנחנו נמצאים בתקופת מעבר, לדעת לבקש עזרה זוהי גבורה. בתקופה הזאת גם חשוב לבחור באנשים שיזכירו לנו שאנחנו אהובים, באנשים שמקבלים אותנו כפי שאנחנו ושמעצימים אותנו, ולשחרר מעט את אלה שלא".

חשיבה חיובית
רוטשטיין מפרטת את ארבעת העקרונות ששיטת לואיז היי מבוססת עליהם:
המחשבות יוצרות לנו את החוויות של המציאות שבה אנחנו נמצאים; יש לנו הזכות המלאה לזהות את המחשבות שאינן תומכות בנו ולשנות אותן; כשנשנה את המחשבות שלנו, התוצאות של פעולותינו ישתנו גם הן ונוכל לזוז ממקום כואב למקום נעים; הכלים העומדים לרשותנו תמיד הם לאהוב, להעריך ולקבל את עצמנו כמו שאנחנו כרגע. 
"התודעה שלנו היא כר פורה למחשבות, ואם לא נדאג להזין אותה במחשבות חיוביות, היא תתמלא מיד במחשבות שליליות, בעיקר בתרופות של קושי", מסבירה רוטשטיין. "זה הטבע האנושי, לכן אפשר לעבוד עם הדמיון וליצור באמצעותו תמונה עתידית חיובית ורצויה. אדם יכול לעמוד מול המראה, להביט בעיניים שלמדו כבר כמה דברים בחיים ולומר: 'אני מעריך אותך', 'אתה מסוגל', 'אתה יכול', 'אני אוהבת אותך'".

"צ'יף אינדיאני ביקש להשאיר מורשת לילדים באמצעות סיפור. הוא סיפר להם שבכל אדם יש שני זאבים – האחד אומר לאדם שהוא אהוב, רצוי, יכול, מסוגל ומצליח, ואילו השני אומר לו שהוא רגזן, כעוס, מתוסכל, כואב ושאף אחד לא אוהב אותו. שני הזאבים נלחמים כל הזמן זה בזה. 'אז מי מנצח?' , שאל אחד מילדיו של הצ'יף. ענה לו האב: 'מי שאתה מאכיל אותו'".
אין אקמול לאנשים בתקופות מעבר, ובדרך כלל הן מוציאות מתוכנו כל מני 'שדים רדומים', השאלה היא את מי אנחנו מאכילים

עולם של שינויים
תהליכי הלימוד וההתפתחות שאנחנו חווים יוצרים בחיינו שינויים תמידיים – פנימיים וחיצוניים. זהו הדיאלוג הבלתי פוסק בין עולמנו הפנימי לזה החיצוני. שינויים פנימיים שמתרחשים בתוכנו יוצרים מציאות חדשה המחלחלת – או לא – אל חיינו בהדרגה. בו בזמן, שינויים המתרחשים בעולמנו החיצוני מאלצים אותנו לעתים לעשות שינויים פנימיים כאלה או אחרים. זה קורה לנו כל הזמן, החיים מביאים אל פתחנו מצבים שבהם אנחנו נאלצים להתמודד עם נסיבות החיים. אנחנו נאלצים לוותר קצת על מה שהיינו עד אותה נקודת זמן, להשתמש במה שאנחנו יכולים ויודעים , לפתח יכולות חדשות, להתגבר ולהתבגר.


     
.
.

.
.

צור קשר

שם:   
טלפון:
מייל:   
כמה זה אחד ועוד ארבע:
         

עמוד הבית המלץ לחבר צור קשר
הקמה: בניית אתרים - ויביט    Fly Design עיצוב גרפי | קיסריה | בנימינה | חדרה | חיפה | רחובות | זכרון יעקב | פרדס חנה - כרכור